אני אוהבת ללמד משחק. אוהבת ממש. ❤️
אוהבת לגלות עם תלמידים חדשים כמה הם יצירתיים. כי יצירתיות טמונה בכל אחד, וכשמקבלים כלים לביטוי יצירתי והשתקת קולות הספק העצמי, נדהמים כל פעם מחדש להיווכח כמה כל אחד יכול ליצור אמנות יש מאין.
אני אוהבת ללמד אלתור. הכלים של אלתורים מבוססים על קודם כל להגיד כן למה שמתרחש ברגע הנוכחי. התרגול של זה, של לקבל את המציאות ולא להתווכח אתה, הוא תרגול שמעבר לתיאטרון הוא הבסיס לכל תורות ההתפתחות והמודעות האישית. ואנו מרוויחים את היכולת לתרגל את זה במשחקיות כיפית.
אני אוהבת ללמד הקשבה. הקשבה לפרטנרים. אנחנו רובנו לא יודעים להקשיב. לא באמת. לא לעומק, לא לניואנסים. מקשיבים וחושבים תוך כדי מה נענה, נתגונן, נשיב חזרה, נספר את הסיפור שלנו בהקשר למה ששמענו. פחות אפקטיבי במשחק. פחות אפקטיבי בחיים. בסדנאות מתרגלים הקשבה עמוקה לפרטנר, והקשבה עמוקה למה זה מעורר בי. מודעות אמרנו?
אני אוהבת תרגילי תנועה עוקפי מיינד. תרגילים שמאפשרים לכבות את הפטפוט המחשבתי הבלתי פוסק, ומאפשרים לנביעה פנימית מתוך הגוף והנפש לגלות לנו דברים שלא ידענו שיש בנו.
אני אוהבת דמויות. אני אוהבת ללמד איך לגשת אליהן מהחוץ לבפנים- דרך חקר התנועה, שפת הגוף והנשימות (שיטת לאבן) ואיך לגשת אליהן מהפנים לבחוץ- דרך שיטות שונות לניתוח דמות מעמיק, אינטליגנטי, בעל רבדים רבים (שיטות משחק של צ'אבק ומייזנר)
אני אוהבת טקסטים. מחזות. מאוד. ורק את הטובים ביותר. אני אוהבת ללהק את התלמידים שלי לתפקידים שמצד אחד יתאימו להם מאוד, ויוציאו אותם על הבמה הכי טוב שאפשר, ומצד שני ייתרמו להם הכי הרבה, יפתחו בהם את מה שהם מבקשים לפתח.
אני אוהבת את הקרבה העמוקה בקבוצות שלי. את מערכות היחסים מלאות התמיכה והעידוד שנוצרות. את האווירה הכל כך מאפשרת, את קירוב הלבבות והחום בקבוצות. ❤
אני אוהבת אותי כשאני מלמדת. אני בשיא האלמנט שלי בהוראה. בריכוז שלי למה כל אינדיבידואל צריך וזקוק. אני אוהבת את היכולת שלי לראות אנשים לעומק.
אני אוהבת שכל האנשים שבוחרים ללמוד משחק, הם אנשים מעניינים ומיוחדים.
אני אוהבת שאני מתאהבת בתלמידים שלי. ❤️
ההרשמה לשנה החדשה ללימודי משחק למבוגרים בנתניה בעיצומה.
מי בא.ה להתאהב?